יוצרי אופנה ויופי בחברה הערבית: איפה הקהל ומה זה עולה

מי שמחפש היום את הקולות החדשים של האופנה והיופי בחברה הערבית ימצא רבים מהם באינסטגרם ובטיקטוק, לא על מסלול תצוגה. ברשימת יוצרות היופי בישראל של Modash, פלטפורמה מסחרית לניתוח משפיענים, מופיעות יוצרות ערביות עם קהלים גדולים. וגם הקהל שלהן נמצא שם: בסקר של איגוד האינטרנט הישראלי ממאי 2026 דיווחו 97%¹ מהנשים הערביות שהשיבו על שימוש באינסטגרם, לעומת 86%² מכלל הנשים בישראל. ריכזנו כאן מה הנתונים המאומתים אומרים על הקהל, על היוצרים ועל המחיר, איפה הם נעצרים, ומה כדאי לעשות איתם.

אינסטגרם הוא חלון הראווה

הסקר נערך במאי 2026 ופורסם ביולי. בקרב המשיבות הערביות השימוש באינסטגרם כמעט מלא, והוא גבוה אפילו מהשימוש בקרב כלל הנשים בישראל, שגם הוא גבוה מאוד. לפי הסקר, רוב המשתמשות הערביות נכנסות לאינסטגרם מדי יום, ובקרב הגברים הערבים השימוש בו נמוך יותר מאשר בקרב הנשים.

לפני שמכניסים את המספר למצגת, כדאי להכיר את המגבלה שלו. איגוד האינטרנט לא פרסם את גודל המדגם הערבי, והנשים הערביות הן תת־קבוצה בתוכו, כך שטווח הטעות כנראה גדול. מדובר גם בשימוש שהמשיבות דיווחו עליו בעצמן. הכיוון ברור, אבל זו לא מדידה מדויקת, ולא כדאי לבנות על ההפרש בין הנתונים יותר ממה שהוא נושא.

המסקנה למותגי אופנה, יופי ואקססוריז לא תלויה בספרה המדויקת: כשהקהל הוא נשים ערביות, אינסטגרם הוא חלון הראווה. שם צריך להיות התוכן המלא, ולא רק מודעה: צילומי מוצר, סטוריז ורילס בערבית, מחירים ומידות גלויים, ודרך פשוטה לשאול שאלה. לדעתנו, קמפיין שתורגם מעברית ברגע האחרון יתקשה להחזיק מעמד לצד יוצרות שמדברות אל הקהל שלהן בשפה ובסגנון שלו.

טיקטוק: קהל רחב יותר, והגברים בולטים

בטיקטוק הפער מול כלל האוכלוסייה גדול עוד יותר. 77%³ מהמשיבים הערבים דיווחו על שימוש בטיקטוק, לעומת 59%⁴ מכלל הבגירים בישראל, נתון שכולל גם את הערבים. וכאן התמונה המגדרית מתהפכת: 87%⁵ מהגברים הערבים שהשיבו משתמשים בטיקטוק, לעומת 70%⁶ מהנשים. איגוד האינטרנט מציין שבקרב הגברים הפופולריות של טיקטוק גבוהה משמעותית גם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

הסקר מדווח גם על שימוש יומי, אבל לא תמיד מציין אם השיעור מחושב מתוך כלל המשיבים או רק מתוך המשתמשים. לכן לא הבאנו כאן נתוני שימוש יומי, ואם אתם משתמשים בהם, אל תציגו אותם כשיעור מכלל הקהל.

מה עושים עם זה? בקטגוריות שפונות לגברים, כמו נעלי ספורט, ביגוד ספורט וטיפוח, טיקטוק הוא הבמה המרכזית, וכדאי לתכנן אותו ככזה ולא כהעתק של קמפיין האינסטגרם. בקמפיין שמכוון לנשים, טיקטוק הוא ערוץ משלים חזק, אבל לא תחליף לאינסטגרם. כך או כך, הפורמט הוא וידאו קצר עם אדם אמיתי שמציג את המוצר, ולא סרטון תדמית שנחתך לגרסה אנכית.

היוצרות: קהל ישראלי ברובו, אבל לא כולו

יוצרת שמדברת ערבית מדברת אל קהל שלא נעצר בגבול. לפי Modash, בתמונת מצב מספטמבר 2026, 65.84%⁷ מהעוקבים של יוצרת היופי רזאן מסארווה באינסטגרם נמצאים בישראל, ואצל נור חבייש השיעור הוא כ־75%⁸. שאר העוקבים נמצאים מחוץ לישראל.

אלה הערכות של פלטפורמה מסחרית, שמבוססות על מודל ומשתנות כל הזמן, ולא מחקר. אבל הלקח ברור: מספר העוקבים איננו מספר הלקוחות הפוטנציאליים. מותג שמוכר ומשלח רק בישראל משלם על חשיפה שחלק ממנה מגיע לאנשים שלא יכולים לקנות ממנו. לפעמים זה בסדר, למשל כשהמטרה היא מודעות למותג, אבל זה צריך להיות חלק מהחישוב ולא הפתעה אחרי הקמפיין.

השוק הזה גם מאורגן יותר ממה שנדמה. Beffect מציגה את עצמה כרשת של משפיעניות ובלוגריות מכל רחבי המגזר, מהצפון ועד הדרום, וWeLead מציגה באתר שלה קמפיינים לרשת האופנה S.wear ולמותג הטיפוח ריבורן. אלה הצגות עצמיות של החברות ולא נתונים בלתי תלויים, אבל הן מראות שמותג שרוצה לעבוד עם יוצרים ערבים לא צריך להתחיל מאפס.

כמה זה עולה

על המחיר אין לנו מדידה, רק הערכה. בכתבה ב־mako מינואר 2026 הובאה הערכה של גדיר ח’טיב מסוכנות Social Cube, ולפיה משפיענית מהחברה הערבית תרוויח כ־24,000 ₪⁹ בחודש, בעוד מקבילתה מהחברה היהודית, עם אותו מספר עוקבים, יכולה לגבות יותר מ־50,000 ₪¹⁰ על אותה עבודה בדיוק.

כדאי לקרוא את זה נכון. זו דעה של גורם בשוק שיש לו עניין בנושא, לא סקר מחירים. וגם ההשוואה עצמה לא סימטרית: בצד הערבי הכנסה חודשית, ובצד היהודי מה שאפשר לגבות. מה שאפשר ללמוד ממנה הוא כיוון הפער, לא מחירון.

אם הפער קרוב למציאות, תקציב בערבית קונה יותר עבודה של יוצרים מאותו תקציב בעברית. אבל זול יותר הוא לא בהכרח משתלם יותר. מה שקובע הוא כמה מהקהל נמצא בשוק שלכם, כמה מגיעים לאתר או לחנות, וכמה קונים בפועל. לדעתנו, עלות נמוכה יותר, אם ההערכה נכונה, היא דווקא סיבה לבנות שיתופי פעולה ארוכים ולא לרכוש פוסטים מזדמנים: יוצרת שעובדת עם מותג לאורך זמן, בתשלום הוגן, מביאה לו אמון שסדרה של פרסומים בודדים לא תביא.

מה הנתונים עוד לא אומרים

לא מצאנו נתונים מאומתים על העסקים של מעצבות ומעצבי אופנה ערבים, על היקף הקנייה של אופנה ויופי בחברה הערבית או על עונות השיא של הקנייה. טענות שמסתובבות בתחום, למשל על הרמדאן והעיד כעונת השיא של האופנה, לא עמדו בבדיקה שלנו: המקור שנבדק ישן, ולא אומר את מה שמצוטט ממנו. לכן לא הבאנו אותן כאן.

זה לא אומר שהטענות שגויות, אלא שהן השערות לבדיקה. אפשר לבדוק אותן בנתונים שלכם: מכירות לפי אזור ולפי חודש, תוצאות לפי יוצרת, והשוואה בין קמפיין סביב החגים לקמפיין בתקופה רגילה.

מה זה אומר למשווקים

הקהל הערבי של אופנה ויופי נמצא באינסטגרם ובטיקטוק, כבר יש סוכנויות שעובדות עם היוצרים שלו, והיוצרים האלה מרוויחים הרבה פחות מיוצרים בעברית, לפי הערכה אחת בשוק. אלה הצעדים שהיינו מתחילים בהם:

• בנו את הנוכחות לקהל נשים סביב אינסטגרם בערבית. תוכן מלא ולא מודעה מתורגמת: צילומי מוצר, רילס, מחירים ומידות, ומענה בערבית להודעות פרטיות.
• תנו לטיקטוק מקום מרכזי בקטגוריות של גברים. וידאו קצר עם יוצרים שמציגים את המוצר, בתכנון נפרד מקמפיין האינסטגרם.
• שאלו איפה הקהל לפני שאתם שואלים כמה עוקבים יש. בקשו מהיוצרים צילום מסך של נתוני הקהל שלהם לפי מדינה, עיר, גיל ומגדר, ותמחרו לפי הקהל שנמצא בשוק שלכם.
• מדדו מכירות, לא רק חשיפה. קוד הנחה וקישור ייחודיים לכל יוצר, והשוואה של העלות למכירה בין יוצרים בערבית ליוצרים בעברית.
• בנו שיתופי פעולה ארוכים, ותנו ליוצרים לדבר בקול שלהם. בריף עם מטרות וגבולות ולא תסריט מתורגם, ואישור תוכן בידי מישהו בצוות שקורא ערבית.